מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם כולו בתחום טיפולי הפוריות. מדי שנה עוברים לא מעט זוגות טיפולים שמטרתן היא אחת – לסייע להם להיקלט להריון בסיוע הרפואה ולהגיע ללידה המיוחלת. לצד מקרים משמחים של הריונות בריאים, חלק מהסטטיסטיקה, לצערנו, מתייחסת גם למקרים בהם נעשות טעויות קריטיות בשיקול הדעת הרפואי – טעויות העולות למטופלים בעובר פוטנציאלי. כיצד באה לידי ביטוי רשלנות בטיפולי פוריות? ומה עושים במקרה בו יש חשד שאכן בוצעה טעות קריטית מצד הצוות הרפואי?

עילות לתביעת רשלנות רפואית בטיפולי פוריות

עבור רוב הזוגות, טיפולי הפוריות נחשבים לתהליך מאומץ, מתמשך ומתיש מאוד ברמה הנפשית והפיזית, הכרוך בלא מעט סיכונים. מאחר ומדובר בטיפולים פולשניים, יש לא מעט מקרים בהם נולדים פגים, מספר עוברים או שהמטופלת לוקה בזיהומים, דימומים שונים או התנפחות של השחלות.

מאחר ומדובר בהליך הכרוך בסיכון מסוים, לא כל מקרה בו נגרם נזק למטופלים מהווה עילה מוצדקת לתביעה, אלא פעמים רבות הוא יחשב כסיבוך או נזק מוכרים בהתחשב בסיכונים הקיימים. בישראל ובעולם כולו יש אינספור מקרים המובאים לפתחו של בית המשפט במטרה להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית. הנה כמה דוגמאות:

• אובדן ביציות

זוג המגיע לטיפולי פוריות, באופן טבעי, עושה זאת כי הוא מתקשה להיכנס להריון בדרך אחרת. אי לכך, פעמים רבות במהלך טיפולי הפוריות, נשמרות ביציות מופרות המיועדות לשימוש עבור הריונות עתידיים, אם בני הזוג ירצו בכך. במקרים בהם המוסד הרפואי מאבד את הביציות המופרות, עשויה להיות זו עילה ברורה להגשת תביעה בנושא.

• הזנחת הריון בסיכון גבוה

במקרים רבים, הריונות שנוצרו כתוצאה מטיפולי פוריות נכללים תחת הקטגוריה "הריון בסיכון גבוה", הדורש תשומת לב רבה יותר. במקרה בו הצוות הרפואי עקב באופן רשלני אחר הריון בסיכון גבוה שסופו נזק לעובר או לאם, זוהי עילה נוספת שעשויה להצדיק תביעת רשלנות רפואית.

• הסתרת המידע במלואו

הצוות הרפואי מחויב להעניק למטופל את המידע הרלוונטי במלואו, כך נקבע ב"חוק זכויות החולה" בכל אחד מתחומי הרפואה, ולאו דווקא בטיפולי פוריות. במקרה בו הרופא המטפל לא עדכן את בני הזוג לגבי האפשרויות העומדות לרשותם, חסך מהם מידע שהם זכאים לקבל – כולל הצגת הסיכונים הכרוכים בהליכים השונים, תופעות הלוואי שיש לצפות להן וסיכויי ההצלחה – הוא פוגם בזכות ה"הסכמה מדעת" וזוהי עילה סבירה להגשת תביעה.

• שיקול דעת מוטעה בבחירת טכניקת הפריה

טיפולי הפוריות כוללים בתוכם מגוון רחב של אפשרויות טיפול אופציונליות. בהתאם למצבם הרפואי של המטופלים, גילם ופרמטרים נוספים, על הרופא לנקוט בשיקול דעת רפואי מתאים ולהחליט אילו טיפולים יהיו המתאימים ביותר עבורם. בתחילה, ינקוט הרופא בטכניקות ההפריה הנחשבות לפשוטות וקלות יותר, ואם הן לא יועילו – ישנה את סוג הטיפול ואת עוצמתו. שיקול הדעת שניתן בידי הרופא הוא קריטי, שכן בחירה מוטעית של טכניקת הפריה עשויה להוביל לחוסר הצלחה בטיפולי הפוריות (עד לכדי מצב בו יהיה מאוחר מדי עבור המטופלים להרות), ולהצביע על רשלנות רפואית.

בנוסף, בעת קליטת בני הזוג טרם תחילת הטיפול, זוהי אחריותו הבלעדית של הרופא המטפל לאבחן מהיכן נובע הקושי בהריון טבעי ולקבוע, על ידי סדרת בדיקות, האם הבעיה היא באישה או בגבר. אבחנה שגויה עשויה להוביל לטיפול שגוי – ולעלות בתביעה.

בדיקת רשלנות רפואית

בכל מקרה בו לבני הזוג יש חשד כי הנזק שנגרם להם הוא תוצאה של רשלנות רפואית, חשוב להגיע לייעוץ עם עורך דין המתמחה בתחום. בנוסף, מאחר ומדובר בתחום הרפואה, פעמים רבות תידרש חוות דעת מעמיקה של רופא מומחה. תפקידו של הרופא במערך התביעה הוא להכריע, ברמה הרפואית, האם אכן ישנו קשר בין הטיפול לבין הנזק שנגרם, והאם מדובר ברשלנות רפואית. בנוסף, על התובעים לספק מסמכים רפואיים רלוונטיים (אותם יוכלו להשיג גם בבית החולים) הנוגעים להליך הטיפול כולו כדי לבסס את התביעה.

השילוב בין עורך דין מומחה, רופא מקצועי וכן הבאת כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים – הם, בסופו של דבר, אלו שיבססו את התביעה.

על אף שמדובר בעוגמת נפש לא פשוטה לבני הזוג ובאכזבה עמוקה שאף תביעה לא תוכל להשכיח, עדיין חשוב לפעול כדי להוציא את האמת לאור.