חלק מהליך הניתוח שבני אדם צריכים לעבור לפעמים כולל הכנה פיזית וגם מנטלית על ידי הצוות המטפל, מבחינת תרופות, ציפיות מההליך ובדיקת ההיסטוריה הרפואית שלכם. אז איך נראית הכנה לניתוח ומה אתם צריכים לעשות בתור מטופלים? הינה הצצה למה שעומד לפניכם כדי שתוכלו להיות רגועים יותר לקראת ההליך.
הכנה לניתוח: בדיקות והיסטוריה רפואית
לפני ביצוע ניתוח, חשוב לאסוף מידע מקיף על ההיסטוריה הרפואית של המטופל. הרופא המנתח או הרופא המרדים יבצעו תשאול מעמיק לגבי מחלות עבר והמצב הבריאותי הנוכחי. חשוב לציין מחלות כרוניות כמו פיברומיאלגיה יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה ועוד. כמו כן, יש לציין אם המטופל עבר ניתוחים או הרדמות בעבר ואם היו בעיות או סיבוכים במהלך התהליך.
במסגרת של הכנה לניתוח תבוצע בדיקה גופנית מקיפה למטופל. הבדיקה תכלול מדידת סימנים חיוניים (לחץ דם, דופק, חום), האזנה לריאות ולב, בדיקת בטן, בדיקת גפיים ועוד. מטרת הבדיקה היא לזהות מראש בעיות בריאותיות שעלולות להשפיע על הניתוח או ההרדמה. לרוב יבוצעו גם בדיקות מעבדה בסיסיות לפני הניתוח כמו ספירת דם, תפקודי קרישה, תפקודי כבד וכליות. במקרים מסוימים, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל, יידרשו בדיקות נוספות כמו רמות אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת התריס ועוד.
חשוב מאוד לדווח לרופא המנתח ולרופא המרדים על כל התרופות שאתם נוטלים באופן קבוע, כולל תרופות מרשם, תרופות ללא מרשם, תוספי תזונה וויטמינים. חלק מהתרופות עלולות לגרום לסיבוכים במהלך הניתוח או ההרדמה, ולכן יש צורך להפסיק או להתאים את המינונים בתקופה שלפני הניתוח. למשל, תרופות נוגדות קרישה כמו אספירין או קלקסן לרוב יופסקו כמה ימים לפני הניתוח כדי למנוע דימומים מוגברים. הכנה מקדימה של תרגום מקצועי למסמכים רפואיים הקשורים להיסטוריה הרפואית ולתרופות של המטופל, כמו מקרה של ניתוח בחו"ל, יכולה לסייע מאוד בהערכת המצב הבריאותי הכללי ולהבטיח התאמה מיטבית של הטיפול הרפואי.
הכנה לניתוח: הערכת סיכונים
הינה כמה דוגמאות למצבים שהם פוטנציאל לסיבוכים למטופל במהלך הניתוח ושיטות ההתמודדות איתם:
- מחלות לב הן גורם סיכון ניכר לסיבוכים במהלך הניתוח או אחריו. מטופלים עם מחלות לב ידועות או גורמי סיכון למחלות לב יעברו הערכה קרדיולוגית לפני הניתוח. ההערכה יכולה לכלול ביצוע בדיקות כמו אק"ג, מיפוי לב ועוד. בהתאם לממצאים, יינתנו המלצות לגבי התאמת הטיפול התרופתי, דרישה לבדיקות נוספות או צורך בייעוץ של קרדיולוג לפני הניתוח
- מחלות ריאה כמו COPD ואסתמה הן גורם סיכון לסיבוכים נשימתיים במהלך ההרדמה או אחריה. מטופלים עם מחלות ריאה יעברו הערכה של תפקודי הנשימה לפני הניתוח. הערכה זו יכולה לכלול ביצוע ספירומטריה, בדיקת גזים בדם ועוד. בהתאם לחומרת המחלה הריאתית, יינתנו המלצות לגבי התאמה של הטיפול התרופתי (למשל מתן משאפים טרום ניתוח), שיטת ההרדמה המועדפת ואמצעי זהירות נדרשים במהלך הניתוח וההתאוששות
- מטופלים הסובלים מסוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים ולבעיות בריפוי הפצעים לאחר ניתוחים. חשוב להשיג איזון טוב של רמות הסוכר בדם בתקופה שלפני הניתוח ואחריו. לפני הניתוח, יבוצעו בדיקות לרמות הסוכר בדם והמוגלובין מסוכרר (HbA1c). יינתנו המלצות לגבי התאמת הטיפול התרופתי (אינסולין או כדורים), וכן הנחיות לגבי צום לפני הניתוח ודרכי מתן אינסולין ביום הניתוח עצמו
ניהול תרופות נוגדות קרישה בתהליך הכנה לניתוח
מטופלים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה כמו אספירין, פלביקס, קומדין או אליקוויס, נמצאים בסיכון מוגבר לדימומים במהלך הניתוח או אחריו. ברוב המקרים תקבלו הנחיה להפסיק את נטילת התרופות הנוגדות קרישה לפרק זמן מסוים לפני הניתוח כדי לאפשר התאוששות של מערכת הקרישה. פרק הזמן תלוי בסוג התרופה ובמינון שלה. למשל, מקובל להפסיק נטילה של אספירין כ-7 ימים לפני הניתוח. אתם תקבלו הנחיה ספציפית מהרופא המטפל כדי לטפל נכון במצב שלכם לקראת הניתוח. הרדמה אזורית (ספינאלית או אפידוראלית) במטופלים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה עלולה ליצור סיכון לדימום ולהתפתחות של שטף דם באזור ההרדמה. על כן, חובה לעקוב אחר פרוטוקולים מסודרים להפסקת נוגדי הקרישה לפני ביצוע הרדמה אזורית – את הכול הרופאים יסבירו לכם לפני הניתוח.
בדרך כלל נטילת אספירין היא לא התוויית נגד לביצוע הרדמה אזורית. עם זאת, מומלץ להפסיק נטילת פלביקס 7 ימים לפני ביצוע פעולה זו. כמו כן, לגבי נוגדי קרישה מסוג קומדין, על ה-INR להיות מתחת ל-1.5 ביום ההרדמה האזורית. לגבי NOAC, מקובל לחכות לפחות 24 עד 48 שעות מהמנה האחרונה לפני ביצוע הרדמה אזורית. ההחלטה הסופית לגבי עיתוי ביצוע ההרדמה האזורית תלויה בשיקול דעת של הרופא המרדים, תוך הערכת יחס בין הסיכון לתועלת.
סיכום
הכנה לניתוח כוללת בדיקה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית שלכם, הפחתה של סיכונים לסיבוכים ושינוי ההמלצה לנטילת תרופות אם הן עלולות ליצור אינטראקציה במהלך ההרדמה או הניתוח. חשוב לספר למטפלים שלכם על הכול ולהקשיב היטב להוראות שלהם כדי להבטיח הליך חלק ומהיר שתתאוששו ממנו בזמן קצר.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
