רווחים ממטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואת'ריום חייבים במס רווחי הון בישראל, גם אם הפעילות נעשתה דרך פלטפורמות זרות או ארנקים דיגיטליים פרטיים. כל המרת קריפטו לכסף או לנכס אחר נחשבת לאירוע מס, וכוללת חובת דיווח בטופס השנתי למס הכנסה. איך מדווחים נכון? אילו טעויות עלולות לעלות ביוקר? ומה כדאי לדעת לפני שמגישים דוח למס הכנסה? הנה כל הפרטים.
כמה מס יש לשלם על רווחי קריפטו?
הבסיס למיסוי קריפטו בישראל הוא ההגדרה של מטבעות קריפטוגרפיים כ"נכס" ולא כ"מטבע". קביעה זו יוצרת מסגרת ברורה למיסוי: כל עליית ערך במטבע דיגיטלי שמומשה חייבת במס רווחי הון של 25% (בדומה להשקעות בני"ע או נדל"ן).
בפועל, רשות המסים מתייחסת לכל פעולה שבה אתם "נפרדים" מהמטבע הדיגיטלי כאל אירוע מס. זה כולל מכירה תמורת שקלים, המרה למטבע דיגיטלי אחר, או אפילו תשלום עבור מוצר או שירות באמצעות קריפטו.
מה נחשב לנכס דיגיטלי לצרכי מיסוי?
ההגדרה של "נכס דיגיטלי" לצרכי מס רחבה למדי. היא כוללת מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ואת'ריום, טוקנים יציבים (Stablecoins), אסימונים שאינם ניתנים להחלפה (NFTs) וטוקנים בפלטפורמות שונות. בקיצור, כמעט כל נכס דיגיטלי שיש לו ערך.
חשוב לציין שגם אם המטבעות הדיגיטליים מוחזקים בארנק קר או בפלטפורמת מסחר מחוץ לישראל – עדיין קיימת חובה לדווח ולשלם עליהם מס לרשויות בישראל.
אירועי מס בקריפטו: מתי חייבים לדווח?
מכירת קריפטו תמורת שקלים או כל מטבע פיאט אחר נחשבת לאירוע מס. גם המרה בין מטבעות דיגיטליים שונים (למשל, המרת ביטקוין לאת'ריום) נחשבת לאירוע מס. שימוש בקריפטו לרכישת מוצרים או שירותים זהו גם אירוע מס.
לעומת זאת, רכישת מטבעות דיגיטליים בכסף פיאט אינה אירוע מס. גם החזקה פשוטה של מטבעות דיגיטליים והעברת מטבעות בין ארנקים שבבעלותך אינן נחשבות לאירועי מס.
כיצד מחשבים את המס על רווחי קריפטו?
השיטה המקובלת על רשות המיסים לחישוב רווחי קריפטו היא שיטת FIFO (First In, First Out). לפי שיטה זו, המטבעות הראשונים שקנית נחשבים לראשונים שמכרת.
אם מכרת קריפטו בהפסד, תוכל לקזז את ההפסד מול רווחי הון אחרים – מקריפטו, מניות ונכסים אחרים. חשוב לציין שרק הפסדים שמומשו ניתנים לקיזוז.
תהליך הדיווח למס הכנסה
הדיווח על פעילות קריפטו נעשה במסגרת הדוח השנתי למס הכנסה (טופס 1301), בדיוק כמו אצל עובדים עצמאיים. לדוח זה יש לצרף את נספח רווח הון (טופס 1399), המפרט את כל עסקאות הקריפטו שביצעת במהלך שנת המס. בטופס 1399 תצטרך לפרט על כל עסקה: מתי רכשת, מתי מכרת, סכום הרכישה, כמה קיבלת במכירה, ומה הרווח או ההפסד.
מועד הגשת הדוח השנתי הוא עד סוף אפריל בשנה שלאחר שנת המס. אם אתה מיוצג על ידי רואה חשבון, יש בדרך כלל ארכה עד סוף יוני.
השלכות של אי-דיווח על פעילות קריפטו
אי-דיווח על הכנסות מקריפטו הוא עבירה פלילית על פי חוק מס הכנסה. רשות המיסים מקדישה משאבים רבים לאכיפה בתחום הקריפטו, ומקבלת מידע במסגרת הסכמי שיתוף מידע בינלאומיים.
מעבר לסיכונים המיסויים, אי-דיווח על פעילות קריפטו יוצר בעיות מול המערכת הבנקאית. בנקים בישראל מיישמים מדיניות נוקשה כלפי כספים שמקורם בקריפטו, ומתנים את קבלתם בהוכחת דיווח ותשלום מס.
נוהל גילוי מרצון
אם לא דיווחת בעבר על פעילות הקריפטו שלך, עדיין יש דרכים להסדיר את המצב. רשות המיסים מציעה "נוהל גילוי מרצון" המאפשר לך לדווח באיחור על הכנסות ונכסים שלא דווחו, תוך קבלת הגנה מפני הליכים פליליים.
נוהל גילוי מרצון כולל כמה מסלולים אפשריים, כשהעיקריים הם המסלול הרגיל והמסלול המקוצר. בשני המסלולים, תצטרך לשלם את המס שהיית חייב בו מלכתחילה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
עבודה עם רואה חשבון ועורך דין קריפטו
בהתחשב במורכבות מיסוי הקריפטו והשינויים התכופים בהנחיות רשות המיסים, עבודה עם רואה חשבון מומחה בתחום הופכת להכרחית. לא כל רואה חשבון מבין את עולם הקריפטו. חפשו מקצוען שמכיר את הטכנולוגיה, מבין את הפלטפורמות השונות, ומעודכן בהנחיות החדשות של רשות המיסים.
רואה החשבון המתאים יוכל לסייע בדיווח השנתי, ובתכנון מס שוטף. כדאי גם לשקול להיעזר בשירותי עורך דין קריפטו במקרים מורכבים במיוחד או כאשר נדרשת הסדרה משפטית.
סיכום
מיסוי קריפטו בישראל הוא כבר לא נושא שאפשר להתעלם ממנו. עם התפתחות התחום והחמרת האכיפה מצד רשות המיסים, דיווח נכון ועמידה בדרישות החוק הופכים הכרחיים לכל משקיע. הדברים שחשוב לזכור: כל מימוש של קריפטו (מכירה, המרה, תשלום) הוא אירוע מס. שמרו תיעוד מפורט של כל העסקאות, דווחו על הכנסות והפסדים במועד, והתייעצו עם אנשי מקצוע מהתחום.
