דמיינו לעצמכם שני עובדים מוכשרים באותה מידה. שניהם מצטיינים בעבודה שלהם, מביאים תוצאות מעולות, והצוות שלהם מעריך אותם מאוד. אבל יש הבדל אחד גדול – אחת מהם, רק בגלל שהיא אישה, מתמודדת כל הזמן עם אתגרים בקבלת שכר שווה, פחות הזדמנויות לתפקידים בכירים, וקושי להבטיח לעצמה ביטחון כלכלי. זה לא סיפור דמיוני – זו המציאות. גם היום, נשים בשוק העבודה עדיין נתקלות בפערים מערכתיים, למרות שיש חוקים שאמורים להבטיח שוויון. אז למה זה עדיין קורה? ואיך יכול להיות שבישראל, עם חוק השוויון, עדיין רואים פערים כאלה?

פער השכר והשלכותיו

בישראל עדיין רואים פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים בהרבה תחומים. למרות כל המאמצים לצמצם את הפער, נשים עדיין מרוויחות בממוצע רק כ-70% ממה שגברים מרוויחים. יש לזה הרבה סיבות מורכבות:

• נשים נוטות יותר לעבוד במשרות חלקיות כי הן צריכות לטפל במשפחה
• הרבה פעמים הן מקבלות פחות כסף על אותה עבודה בדיוק
• יש להן פחות הזדמנויות להתקדם

אפילו במקצועות שבהם רוב העובדים הן נשים, כמו חינוך ועבודה סוציאלית, השכר לא משקף את החשיבות של העבודה שלהן. בגלל הפערים האלה, נשים צוברות פחות כסף לאורך הקריירה שלהן מאשר גברים, מה שמשפיע על היכולת שלהן לחסוך ולבנות ביטחון כלכלי.

אפליה בעבודה: הפרה של חוק השוויון

אמנם יש בישראל חוק שוויון שאמור למנוע אפליה בעבודה על בסיס מגדר, אבל בפועל הפערים עדיין עמוק בתוך שוק העבודה. נשים נתקלות הרבה פעמים בהטיות סמויות בתהליכי גיוס, קידום והערכה, שמקשות עליהן להתקדם מקצועית. בתחומים עם שכר גבוה, כמו טכנולוגיה, פיננסים ומשפטים, עדיין רואים בעיקר גברים, בזמן שנשים מופנות לתפקידים "תומכים" עם שכר נמוך יותר ופחות אפשרויות קידום.

למרות שיש מדיניות של שוויון במקום העבודה, האכיפה לא מספיק חזקה, וזה מאפשר להתנהגות מפלה להמשיך בלי שאף אחד יעצור את זה. זה יוצר מצב מוזר: יש חוק שאמור להגן על זכויות נשים, אבל בפועל חברות יכולות להמשיך עם התנהגויות שפוגעות בעקרונות האלה.

השפעה כלכלית על בעלות על דירות

אחת ההשפעות הבולטות ביותר של פערים אלה היא בבעלות על בתים. נשים בשוק העבודה נאבקות לעתים קרובות עם גישה מוגבלת למשרות בעלות שכר גבוה, המשפיעות על יכולתן הכלכלית לרכוש נכסים. כשמגרש למכירה מופיע בשוק, הסיכויים שאישה תוכל להרשות לעצמה לרכוש אותו נמוכים משמעותית בהשוואה לגברים, וזאת בגלל פערי השכר המתמשכים. בישראל שיעור הנשים הרוכשות דירות או מגרשים נמוך משמעותית מזה של הגברים. זאת בעיקר בשל הפערים הכלכליים והמעמדיים הנובעים מפערי שכר ומניידות מוגבלת כלפי מעלה במקומות עבודה רבים. כאשר השכר נמוך יותר, והקידום המקצועי מוגבל, נשים מתמודדות עם מכשולים בהבטחת משכנתאות או חיסכון למקדמות, מה שמשאיר אותן פגיעות כלכלית וסבירות גבוהה יותר לשכור דירה במקום להיות בעלות על נכס.

מדוע נשים עדיין חוות פערים כאלה?

שילוב של ציפיות חברתיות, פרקטיקות תאגידיות וסוגיות מערכתיות תורם לאתגרים הניצבים בפני נשים בשוק העבודה. הנה כמה גורמים מרכזיים:

• ציפיות לאיזון בית-עבודה: לעתים קרובות מצפים מנשים לשאת על כתפיהן את רוב האחריות הטיפולית, מה שמגביל את יכולתן לעבוד במשרה מלאה או לעסוק בתפקידים מבוקשים.
• הטיה מרומזת: תרבויות במקום העבודה לעתים קרובות מעריכות בחסר את תרומתן של נשים, במיוחד במגזרים שבהם שולטים גברים.
• הפרדה מגדרית במקצועות: בתעשיות רבות קיימים חסמים בלתי פורמליים המגבילים את השתתפותן של נשים בתפקידי ניהול או שכר גבוה יותר.
• היעדר אכיפת מדיניות: למרות שבישראל קיימים חוקי שוויון, אכיפה לא עקבית מאפשרת לפערים להימשך.

סוגיות אלה ממחישות כיצד שוק העבודה הישראלי מנציח פערים מעמדיים וכלכליים ומותיר נשים בעמדת נחיתות. בתרבות המתיימרת לתמוך בשוויון, המבנים הקיימים לעתים קרובות מעכבים אותו.

קדימה: צעדים לגישור על הפער

כדי להבטיח שוויון אמיתי לנשים בשוק העבודה, צעדים פרואקטיביים הם חיוניים. הנה כמה צעדים שיכולים להוביל לשינוי חיובי:

1. חיזוק אכיפת החוק: יש לאכוף בקפדנות את חוקי השוויון כדי למנוע פרקטיקות מפלות.
2. הגברת השקיפות: חובת גילוי סולמות שכר יכולה לסייע בצמצום פערי השכר.
3. תמיכה בפיתוח קריירה לנשים: מתן חונכות והכשרה למנהיגות יכול לשפר את הניידות של נשים כלפי מעלה.
4. קידום מדיניות עבודה גמישה: מדיניות התומכת באיזון בית-עבודה לכל העובדים יכולה לצמצם את הפער בהתקדמות המקצועית.
5. עידוד ייצוג מגוון: הבטחת ייצוג הולם לנשים במגזרים בעלי שכר גבוה ותפקידי מנהיגות יכולה לאתגר את הסטטוס קוו.

לסיכום