מערכת המשפט בישראל קבעה כללים ברורים לגבי הזכות להגיש תביעות בדיני נזקין וכמו כן, בנוגע להתיישנות לגבי תביעות רשלנות רפואית ותביעות ביטוח אחרות. קיימים מגוון סוגים של ביטוחים ובכלל זאת: ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה חלקי או מלא, ביטוח סיעודי וכן הלאה.
הבעיה היא שחברות הביטוח לא ממהרות לשלם למבוטחים את הפיצויים המגיעים להם וכדי להוכיח שאכן נגרם לך נזק שמצדיק הפעלה של הביטוח ותשלום של הפוליסה שעליה שילמתם כל החיים ממיטב כספיכם, לא אחת יש צורך בהגשת תביעה בבית המשפט, זאת כמובן בליווי של עורך דין.
הניסיון מלמד שאנשים שניסו לקבל את המגיע להם לבד מחברות הביטוח ובפרט במקרים של רשלנות רפואית, נתקלו בסירובים ואף בדחייה על הסף, בין היתר, משום שחברות הביטוח ניצלו וימשיכו לנצל את חוסר הידע של המבוטחים בנוגע לזכויות המגיעות להם על פי חוק. כך קורה, שמבוטחים רבים שנפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות רפואית, תאונות עבודה (שגורמות להם לאבד את כושר עבודתם), תאונות דרכים ועוד, מוצאים עצמם ללא יכולת לכלכל את עצמם וללא הכספים המגיעים להם, כדי להתקיים בכבוד.
תופעה נפוצה שאנו עדים לה בישראל בשנים האחרונות, היא התמהמהות עם הגשת התביעה מסיבות כאלו ואחרות, דחיינות שעלולה לגרום לכך שאותו מבוטח לא יזכה לקבל בסופו של דבר את כספי הפיצויים המגיעים לו, כיוון שתקופת ההתיישנות על המקרה הביטוחי שלו תחלוף. כדי שזה לא יקרה לכם ועל מנת שתגישו את התביעה בעיתוי המתאים ותזכו לקבל ייצוג של עורך דין מקצועי ומנוסה, חשוב שתקראו את הכתבה הבאה.
המשמעות של תביעת רשלנות רפואית ו/או ביטוח
כדי לסבר את האוזן, תביעות רשלנות רפואית מוגשות על ידי תובע, מטופל, שנגרם לו נזק פיזי ו/או נפשי כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. כלומר, מתן תרופות לא מתאימות או במינון שגוי, היעדר אבחון או אבחון שגוי של מחלה או מום במהלך מעקב הריון או אצל אדם בוגר, רשלנות בלידה, רשלנות בניתוחים, רשלנות של רופא משפחה או רופא מקצועי אחר וכיוצא בזה.
כדי להוכיח שאכן התקיימה רשלנות רפואית יש להוכיח חריגה מחובת הזהירות המקובלת ומהסטנדרטים הסבירים המצופים מכל רופא וכמו כן קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הרשלנות. הפיצוי ייקבע אם האמור לעיל יוכח ועל סמך ראשי נזק והיקף הנזק, כולל פיצויים לעבר ולעתיד.
בתביעות ביטוח אחרות ישנם קריטריונים שונים שבעזרתם ניתן להוכיח שהמבוטח אכן זכאי לקבל את הפיצויים הנקובים בפוליסת הביטוח. לדוגמא, על מנת להפעיל ביטוח סיעודי יש להוכיח שהמבוטח עומד במבחן התלות, לפיו הוא לא יכול להתלבש לבד, לאכול, להתרחץ, לבצע פעולות יומיומיות וכך הלאה.
כמו כן, גם בתביעות ביטוח אובדן כושר עבודה יש להוכיח התקיימות של תנאים מסוימים ובכל אופן חשוב לדעת, שמומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום שבו אתם רוצים לתבוע, על מנת לקבל את הפיצויים המגיעים לכם במהירות ועם מינימום כאבי ראש ובירוקרטיה.
מה קובע החוק לגבי התיישנות התביעות?
ההתיישנות שחלה על תביעות רשלנות רפואית, בדומה למרבית תביעות הביטוח האחרות (למעט תביעת אובדן כושר עבודה שאז מדובר בהתיישנות של שלוש שנים), היא שבע שנים. נדגיש, שקטינים עד גיל 18 יוכלו לתבוע שבע שנים לאחר שיהפכו לבגירים, משמע עד גיל 25.
בנוסף, חשוב להבהיר שתקופת ההתיישנות מתחילה רק לאחר שהנזק התגלה. זה אומר שאם לדוגמא לאישה נשארו ברחם שאריות שלייה לאחר לידה שהתגלו רק שנה אחרי, תקופת ההתיישנות תתחיל מהמועד שבו התגלו השאריות וכך גם במקרי רשלנות רפואית ותביעות ביטוח אחרות.
עו"ד מומחה מסביר מה כדאי לעשות:
במידה והנכם רוצים לתבוע בגין רשלנות רפואית ו/או בשל מקרי ביטוח אחרים, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה ומנוסה. הייעוץ המשפטי הראשוני לרוב אינו כרוך בתשלום ומרבית עורכי הדין גובים שכר טרחה מלא רק כחלק מאחוזי הפיצויים שנקבעים למבוטח, מה שאומר שבמידה ולא תזכו בתביעה, סביר להניח שלא תידרשו לשלם לעורך הדין.
כך או כך, מומלץ לא להתמהמה עם התביעה, כדאי לאסוף את כלל המסמכים הרפואיים, כולל חוות דעת מקצועיות ואישורים ממקום העבודה (במידה ומדובר בתביעת ביטוח אובדן כושר עבודה) כדי להגיש את התביעה במהירות ועל מנת שלא חלילה תחלוף התקופה שבה ביכולתכם להגיש תביעה, משמע תקופת ההתיישנות. עוד נציין, כי מעבר לתקופת ההתיישנות יש משמעות למועד הגשת התביעה גם בכל הנוגע לאגרות שמשלמים לבית המשפט. ככל שמגישים את התביעה מאוחר יותר כך גובה העמלה שתשלמו לבית המשפט יהיה גבוה יותר וחבל.
לכן, אם יש ספק שנגרם לכם עוול רפואי ו/או אם אתם או מישהו מיקירכם איבד את כושר עבודתו, עבר תאונת דרכים, לקה במחלה או הפך לסיעודי – כדאי מאוד לפנות לייעוץ אצל עורך דין כדי לברר מהם סיכויי התביעה. במידה ויתגלה כי אכן כדאי לתבוע, יש לפעול באופן מידי על מנת להשיג את הפיצויים המגיעים לכם מחברות הביטוח ו/או מהמדינה על פי חוק.
